איפה הכסף?

דאטה , AI ,אנליזה עסקית ותוצאות

אני נמצאת בתחום הדאטה מאז 2004.  ( מה שמעיד על גילי המופלג). 

בתפקידי הראשון בתחום הייתי בפלאפון, היינו 2 אנשי דאטה במחלקת השיווק ( אני אנליסטית צעירה בתפקידי הראשון) ומורי ורבי אילן ברנט שלימד אותי את כל הסודות והיסודות של בניית תשתית דאטה ראויה. 

יש לי מורק שלם על התפתחות דיסיפלינת הדאטה מאז ועד היום, בזמנו היו אומרים לי שאני מגזימה בחשיבות שאני נותנת לדאטה ואי אפשר כל היום לנתח נתונים על כל פעולה שעושים, זה מוגזם  . 

אבל לקצר את הסיפור תחום הדאטה התפתח מאוד, וכולל היום המון דיסיפלינות, תפעול דאטה, סידור המידע, הנדסת מידע, ניהול פייפליינים, ניהול מוצר, דאטה סיינס, AI, משין לרנינג, GEN AI, אנליזה שיווקית, מוצרית, עסקית, soc analysis, פרוד ואנומלי דיטקשן, כלי ניתוח, כלים סטטיסטים, כלי ויזואליזציה,  ועוד ועוד . אז היו קוראים לזה "אנליסט". 

בבסיס שלו, תמיד נמשכתי לשימושי דאטה המנותבים לטובת עליית הכנסות / רווחיות . להביא תוצאה עסקית. put the ball in the basket . 

לעיתים צריך להשתמש במודלים מורכבים כדי לחזות נטישה או שווי לקוח או שווי קמפיין אבל בהרבה מאוד מקרים, הערך הגדול והמשמעותי ביותר מהדאטה, זה בעצם שיקוף המצב העסקי.  ניתוח התהליכים העסקיים,תיאורם באמצעות מספרים, מעקב אחרי הפעולות העסקיות, ושיפורם העקבי והמתמשך באמצעות מעקב ומדידה. 

לדיסיפלינה הזו קוראים – אנליזה עסקית. קצת פחות סקסי  מ machine learning או GenAI, אבל מביא ערך עסקי עצום. 

(מבלי להמעיט בערך העצום ששני הנ"ל ובמיוחד האחרון יכולים להביא לארגונים )   

על הברכיים של הגישה (אבל לא רק ) הזו פיתחתי את Growth and Data driven Execution .

הגישה כוללת עוד המון הבטים עסקיים, ניהוליים, ארגוניים תפעוליים, תהליכיים וטכנולוגיים, אבל כל דבר בזמנו.. 

נחזור למספרים, הצעד הראשון בשביל אנליזה עסקית טובה – היא לתאר את מאה אחוז מהארגון בצורה כמותית. זה נקרא תקציב .  תקציב עסקי, לא פיננסי. (לימים זה תחום שהתפתח גם במחלקות כספים,וקוראים לו FP&A, אבל ליבו נמצא בתוך היחידה העסקית, צריך הבנה מלאה של התנהגות הביזנס, הלקוחות, הפעילויות השיווקיות, הטרנדים וכו ) . 

התקציב יכול לכלול מדדים כגון התפתחות הכנסות, התפתחות הוצאות, שווי לקוח, כמות לקוחו פעילים, פרפורמנס של ערוצי שיווק, כמות הוצאה על לקוח, התנהגות ושווי לקוח לאורך זמן וכו. 

חשוב להגיע למצב ש 100% מהארגון מתואר באופן הזה. 

אתן דוגמה פשוטה – נניח הגדרתי מדד שווי לקוח בשנה הראשונה, נניח בחברת משחקים, ונניח שלאחר הרבה עבודה מוצרית הצלחתי לעלות אותו ב 10% . האם זה מביא אותי לעמידה ביעדים ?  

היה אפשר לחשוב שזה יעלה את ההכנסות שלנו ב 10%, אז צריך להכיר את התמונה המלאה כדי להבין את התוצאה על השורה התחתונה . האם ה 10% מתפרשים באופן שווה על פני אורך חיי הלקוח ? מה אחוז הלקוחות שלי שהם בשנה הראשונה ? אולי יש לי זנב ארוך של לקוחות ורובם בכלל ותיקים ?  האם זה רק על לקוחות חדשים עם הגרסה החדשה של המשחק  ואז ייקח זמן עד שזה יחלחל ל TOTAL הכנסות ? האם זה גרם לקיצור אורך החיים ולכן זו השפעה קצרת טווח ? האם זה גרר להגדלה בעלות רכישת לקוח ואז הרווחיות לא השתנתה ? 

ניתוח עסקי של הפעילות, פירוק למדדים ברי מעקב והשפעה, ופעילות מתוכננת שיטתית ועקבית להשפעה על המדדים – בעיני זו ליבת השימוש העסקי בדאטה, זה החיבור המשמעותי ביותר של הנתונים לביזנס, ויש כאן את פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר על הביצועים העסקיים.